"אינך מתבייש?" יזעק בקול ניחר הדתי לאומי / חילוני לעמיתו החרדי? "תראה כמה ניסים עשה לנו  / לכם אלוקים!" הוא יוסף בגערה רמה. "הוא בנה לך מדינה, וככה אתה מתעלם? לא אומר הלל? תחנון? "זו מדינה?" ישיב החרד "מדינה הגוזזת פיאות תימניה, שהעבירה על דתם גלויות שלימות, ומחקה תרבויות שלמות? מדינה הכופרת באלוקיה, ועושה כל מאמץ לחלן את שארית הפליטה?" "וזו סיבה להתעלם מהניסים?!" יאדימו וורידי הצוואר של  החילוני "זו הכרת טובה? תגיד תודה או שתחזור למקום ממנו באת!" יוסיף בחומרה.   לא אכנס לדקויות באבסורד של "תחזור למקום ממנו באת" שנאמר, לצורך העניין, לתושב מאה שערים שאבותיו עלו לארץ כמה עשורים לפני הולדתו של הרצל והרעיון הציוני כולו. אבל אני כן חושב שגיל 64, כמעט פנסיה, הוא זמן מצויין לבדוק: האם באמת הגענו לעצמאות?   ולא, אני לא »להמשך

"הקיצונים" על קיצונים, קיצוניות ומה שביניהם   אני אדם נאור, אדם פתוח, מוכן לשמוע כל דעה שהיא. אני אדם ליברל, שונא קיצוניות, וסולד, אפילו מאוד סולד מאנשים קיצוניים. ולכן, כשאני רואה חרדי פנאט מקלל/יורק/זורק אבנים (מחק את המיותר) בגין אישה שנקלעה בטעות או שלא לתוך שכונתו הסגורה והמתבדלת,                         אני מתעצבן! כשאני רואה חרדים מבעירים פחי אשפה/חוסמים כבישים, בגין מעצר שווא או לא של מי מחבריהם,                                       »להמשך

מזה שישים ושתיים שנה, ביום העצמאות, בישיבת פוניבז', ספינת הדגל של עולם הישיבות, מונף לו דגל ישראל. כמות עצומה של מלל ומיתוסים נרקמו סביב הדגל הישראלי שמתנופף לו מדי שנה בשנה מעל הבניין המיתולוגי הנשקף ממרומי הגבעה על פני עיר התורה. כמו כן, מדי שנה בשנה, מתכנסים להם כמה חסידי סאטמאר זועמים למרגלות הגבעה ומוחים נמרצות נגד הדגל המתנפנף ברוח. ככה זה היה וככה זה יהיה, עד להודעה חדשה, במין ריטואל קבוע. השנה החליטו בויינט, לזכות את עם ישראל בכתבה בנושא. ומה אתם חושבים שהם כתבו? האם הם כתבו שבאם הישיבות הניפו את דגל ישראל? שבישיבה של הרב שך בכבודו ובעצמו מונף הדגל ואפילו הרב שך שהיה תמיד אומר את מה שהוא חושב בלי חשבונות, אפילו הוא לא אמר מילה? אז זהו, שלא. בוויינט לא יכתבו כזה דבר, חס וחלילה. אסור לבבון המצוי לדעת שיש חרדים שמתחשבים ברגשות של החילונים. מה פתאום. אז מה הם כן כתבו? הם כתבו שחרדים בבני ברק הפגינו וניסו להצית דגלי »להמשך